חדשות האתר
ראיון אישי מיס ביקני 2011 שלהבית כהן
נכתב על-ידי אמנון גאון, - בתאריך 16:10 5/11/2011
בעקבות זכייתה של שלהבית כהן בתחרות שהתקיימה בחודש יולי לתואר מיס פיטנס ביקיני 2011 פניתי אליה וביקשתי לקיים איתה ראיון אישי וללמוד ממנה על אורח החיים שלה, האימונים, השאיפות ,המטרות והתוכניות לעתיד. מאחר ושלהבית נמצאת במסגרת עבודתה ועיסוקיה הנוספים בארה"ב, קיימתי את הראיון באמצעות ה – ICQ .
פרטים אישיים
שם פרטי ומשפחה : שלהבית שמחה כהן
סטטוס : רווקה
גיל : 29
עיסוק : מפיקת טלויזיה, דוגמנית ודמות חינוכית
היכן נולדת ומקום מגורים שלך כיום :
נולדתי וגדלתי ביישוב חשמונאים שליד מודיעין., בשנים האחרונות התגוררתי בעיקר בירושלים ובשנה האחרונה התחלתי להפיק תכנית טלוויזיה בבוסטון שבארה"ב .
מתי התחלת להתאמן בחדר כושר ?
גדלתי עם אבא שתמיד הלך לבריכה, ואמא דיאטנית. עם הביקורים בבריכה לאט לאט התחלתי להתעניין בחדר הכושר ויותר לקראת שנות הטיפש-עשרה כאשר המודעות לאיך שאני נראית גדלה, וגם ראיתי את ההשפעה על המצב רוח שלי. גם חלמתי שאולי אולי אולי אצליח את ה"בלתי אפשרי" כמו שנאמר לי שהוא להצר את הירכיים המרוקאיות \ צלוליט שלי... למרות שתמיד אמרו לי שזהו "מבנה גוף" וזה גורל גנטי. בכל זאת ניסיתי. גם אכלתי המון מלפפונים כדי להרזות. היום אני מגלה עולם חדש של כושר ואכילה מאוזנת ואני מסתכלת על העבר עם תשוקה ענקית ללמד אנשים ולחסוך להם את מה שאני עברתי. זה יכול להיות כיף ולא קושי. כושר התכוונתי. והכל אפשרי.
מתי החלטת להשתתף בתחרות ?
האמת שבאתי לבקר את ההורים, ובחורה שהשתתפה לפני כן ראתה אותי מתאמנת בחדר הכושר -היא פנתה אלי ואמרה לי שיש לי הנתונים להתמודד. אף פעם לא התחריתי על דבר בחיים שלי...
מה הביא אותך להחלטה ?
כמו שאפרט בהמשך, יש לי חלום חיים שגם קשור לכושר לי, והחלטתי שאם באמת יש לי סיכוי לזכות אוכל להשתמש בתואר כדי לקדם את הפרוייקט שלי בארה"ב ולהגיע איתו יותר לתקשורת. אני שמחה, זה היה שווה את זה יותר משהאמנתי.
האם בתוכנית האימונים שלך את משלבת אימוני משקולות ( אנאירובי ) יחד עם אימוני אירובי ?
וואו עוד מעט אפרט מעט מהתהליך שבו עברתי. היום אני משתדלת לעשות כחצי אימון אנאירובי (משקולות)לפני האירובי - כך אני ממקדת את פעולת השריר שפועל . אסביר: אעמיס מעט יותר על השריר שאני רוצה להפעיל יותר, ארים משקולות שמדגישים אותו או תרגילים אנאירובים [זאת אומרת שלא כוללים דווקא קצב לב גבוה] על השריר, ואז אעבור לחלק האירובי [אופניים,ריצה,ריקוד,מדרגות, מה שבא] לפעמים אנסה לעשות אותם במיקס, וכשאני לא בחדר הכושר לפעמים זה בא ביחד. בשאלה האחרונה ששאלת אותי אני מסבירה למה חשוב כל כך לאמן גם אירובי. ובאחת השאלות הבאות אני עונה על חשיבות האנארובי [משקולות]. אבל באופן כללי חשוב לי מאד מאד מאד להנות ולקחת את החיים בפרופורציה, לא להיות פריקית של חדר כושר בלבד. למשל הסופ"ש הזה יצאנו לטיפוס סלעים [סנפלינג] וזה בעיקר אנארובי, אז בסדר, לא חייב כל יום ללחוץ על אימון מושלם. ביום ראשון הייתי בפארק של טרמפולינות שזה המון אירובי - וזה בסדר. חשוב הכי להנות מהחיים ולמצוא איזון וכיף. חשוב לזוז, להפעיל את הגוף אבל חשוב להנות - אין ערך למוטיבציה ואם אפשר לעשות משהו עם חברים או משהו שאוהבים... בכלל, חשיבות השמחה בריאה לא פחות [ואולי יותר] מכושר. אני גם לומדת את זה... החיים הם מסע של איזון :)
כמה זמן התאמנת לקראת התחרות ובאיזה תדירות ?
כמו שאפרט בהמשך, השתניתי מאד מאז התחרות ולמדתי המון עכשיו על הגוף וצרכיו. אשתף משהו כיף מצורת חיי: בגלל שעבדתי מהבית הייתי לוקחת את המחשב הנייד לבריכה, עושה כושר, נחה, עובדת, אוכלת, משקולות כשמשעמם, ולבסוף שוחה כדי להירגע. היו ימים של המון וימים של פחות. היו לי תקופות קיצוניות של כושר מטורף והתשה עצמית. והיו תקופות של רק כיף וטיולים. לא התאמנתי לתחרות באופן ספציפי. מאז התחרות נפתח לי עולם של חינוך על כושר והכנסתי כמה שינויים טובים ומשמחים לחיי, אני מבינה את הגוף עוד קצת, ועוד קצת, זה כיף.
מה תפריט התזונה היומית שהייתה לך לפני התחרות ?
לפני התחרות לא אכלתי באופן מאד מסודר, הייתי קצת פריקית של כושר, לא אכלתי הרבה מסיבות רוחניות [לפני שנתיים בפסח, כשהפסקתי לשמור דת באופן שגדלתי חיפשתי תחליף רוחני ופשוט שאלתי את עצמי - מה אני יכולה לשנות רק עבור החג, ואם היה זה חג שמגביל אוכל מהמילה "מצה" והשורש "למצות" בחרתי לנסות לאכול רק את מה שאני ממש אבל ממש צריכה. אז שאלתי את עצמי באופן עמוק "למה" כל פעם שרציתי לאכול ולאט הבנתי שרוב האוכל שלי היה מאד בקישור רגשי... או שהייתי בודדה, או משועממת, או עצובה. בחרתי להתמודד עם הרגש בלבד במקום לאכול... זה היה קשה וקיצוני אבל גרר תהליך מדהים של המון צמיחה ולימוד על עצמי, דרשתי הרבה יותר מהחיים. אני לא ממליצה על קיצוניות אך כל אחד והתהליך שלו: אני בחורה שנוטה לחשוב המון והייתי כנראה צריכה את זה, היום אני לומדת להתאזן ואני ממש מקווה ללמד אחרים במקום לעבור את כל זה.] אני חושבת שכמו המון בחורות כיום יש לי בעיות אכילה, כולנו לא רוצות להשמין. כמובן הייתי ועודני בריאה בהרבה מאחרים אבל נפשית כל החרדות שעדיין יש לי בנוגע לאוכל, אני לומדת להודות ולדבר על זה וזה פותח המון אחרים לשיחה הזו, אני חשה יותר בנוח וזה הופך לפרויקט משותף עם בן השיח וגורר לימוד מפרה. התהליך הזה של לא להתבייש לדבר על הפחדים להשמין החל מאז התחרות, כי פתאום אני הכי בכושר במדינה ויש לי המון כבוד, אז מהמקום הזה מותר לי להודות שאני לא מושלמת ולדבר על זה עם אחרים. עכשיו פתאום נפתח לי עולם חדש נפלא של מאמנים ומדריכים שמכירים את הגוף, משווה בין מה שאומרים לי אנשים שונים, אני גם מדברת עם חברים שלומדים כימיה ומבינה קצת יותר ואני עדיין מדברת ומבררת - זה בלתי יאומן אבל ייתכן שאפשר לחיות בצורה יותר מאוזנת בלי תנודות במצב הרוח ויותר רוגע- היום לאט לאט כמו ילד קטן שמתחיל מחדש אני לומדת המון על הגוף ודרישותיו, כמו למשל לא לאכול רק חלבונים למשל כי פירוקם יוצר רעלים [קטונים] בגוף ולכן צריך גם פחמימות, שומן דרוש גם! אבל מעט, וכן לפעמים מותר למצוא משהו לשימוח, ועוד ועוד אינסוף נדבכים ללימוד על עצמינו. כן כמו בכל תחום צריך איזון וכמו בהכל טוב להיפתח לחוות ולגלות. ממש כיף כשמגלים על הגוף ופתאום יכולים יותר... הדמיונות שלנו מאד מאד חזקים לכאן ולכאן -אם בדמיון שאנו "צריכים" אוכל ואם בדמיון שאנו "לא צריכים" אוכל. המוח שלנו הוא כלי עוצמתי ואפשר להשתמש בדמיון ובידע לטובתנו. ועוד יותר טוב כשלומדים מה באמת צריך. מצאתי אתרים מצוינים לחישוב והבהרה, ומאמנים שאדבר עליהם עוד מעט. עוד ועוד צעדים לחיות עוד יותר טוב.
האם היה\תה לך מאמן\ת אישית וקיבלת הדרכה מקצועית לקראת התחרות ?
לא. גם עם אמא דיאטנית לכל אחד יש דרך משלו כנראה. האימון שלי התפתח לאט לאט בצירופי מקרים: אריאל, האקס שלי, הדגיש לי את החשיבות של משקולות למניעת פירוק עצם בגיל מאוחר אצל נשים אז התחלתי להתאמן עם משקולות, הוא חידד את חשיבות העבודה על כל שרירי הגוף כדי לאזן את החיטוב והכושר ומה שהוא למד בקבוצת החתירה - חשוב לי להדגיש שהגוף באמת מגיב בפרופורציות -לפני כן רק עבדתי על שרירי הירכיים והבטן אך באמת יש עניין שהגוף מגיב מאוזן ושם את עצמו בפרופורציות ולכן חשוב לעבוד על הכל כדי שהמראה יראה מאוזן גם. לאחר מכן פגשתי את אמיר אסוביץ מירושלים, הוא לימד אותי להתמקד ולבנות יציבה נכונה באימוני המשקולות כי מה שעשיתי לפני כן היה ניסיון למשקולות ואירובי יחד וזה מקשה על הדיוק בהרמת המשקולות, שגורם לחוסר איזון בתנוחה ולפניו כמעט שברתי דיסק בגב. חשוב מאד לקבל פידבק ועצות מאנשים מקצועיים. אנשים תמיד שמחים לעזור ובמיוחד כשזה תחום העניין שלהם - לפני התחרות פגשתי שני מתחרים שנתנו לי טיפים ואפילו בערב התחרות החבר'ה שמחו לעזור לי עם התנוחות של הבמה. היום יש לי כמה מאמנים שאני פוגשת ולומדת מהם - אחד בשם ליוואן והוא מלמד אמנויות לחימה, רואים עליו כמה שהוא מאוזן ואני כבר עם אוזן רגישה לטעויות: הוא לא אומר לי לאכול רק חלבון, הוא מלמד אותי את החשיבות של ליהנות כשאני בכושר, את העוצמה האדירה של כיף ומוטיבציה ואת תנוחות השרירים - יש לנו מלא שרירים בגוף ולפעמים רק שינוי זווית ההרמה או צורת ההליכה, ריקוד, או ריצה, יכולה להפעיל קבוצה אחרת של שרירים ואני ממש יכולה יותר להקשיב לגוף שלי שהרי אני זו שחשה את השריר שפועל, אני יכולה להתמקד באיזה שריר אני רוצה להפעיל שהרי כל יום כדאי כמה שרירים אחרים, ואני ממש רואה את החיטוב והשינוי שחש בגופי. כן אפילו ברגליים. כן כדאי ללמוד על אכילה, ואיזון של אירובי ומשקל בהתאם למטרות הרצויות. לא מזיק לשאול כלל ואנשים אוהבים לחלוק. כשאנו חולקים זה נותן לנו תחושת משמעות - תנסו! באמת. מכיוון שתמיד היה חשוב לי להיות חברותית העולם תמיד החזיר לי בחיוך, בחדרי הכושר ובכלל בחיים תמיד חיפשתי טיפים ולמדתי מאנשים פה ושם. אני מוקירת תודה לכל מי שעזר לי בדרך. תודה לכל המאמנים שפגשתי תודה חברים יקרים.
האם היו לך הסתייגויות או הרהורים והתלבטויות להשתתף בתחרות ואם כן מה היו הסיבות לכך ?
האמת שכן. אני ממשפחה דתייה מאד ואני עצמי הייתי סמל\דמות ייצוג דתית זמן רב, אף הייתי מעבירה שיעורים במוסדות מאד דתיים. עם חוויות החיים ועם הלימוד האינטנסיבי גם של הדת וגם של פסיכולוגיה וחוויות התפיסה שלי את הדת צמחה באופן אישי. החיים צריכים להיות אישיים כי אנו אלו שחווים אותם לבסוף. אני מאמינה שהבמה היא חלק מרכזי בחיי בתור דמות חינוכית לכיוון חיים חיוביים של יצירה וצמיחה. ולהיות מיס פיטנס עכשיו כלול בזה.
לרקוד לשיר היפ-הופ בברייקדאנס או פריסטייל על הבמה, מה עוד בביקיני וגוף מצופה שמן יכול להתפרש באופן מאד שלילי בעולם הדתי ובמיוחד הייתי רגישה לתגובת הוריי. למזלי הם לא הופיעו ויכולתי להיות יותר עצמי על הבמה.
אני מאד מאמינה במה שאני עושה, כן כמו כולם אינני מושלמת והדרך שלי לא חייבת להיות אותה הדרך לכולם - אינני שופטת לשלילה את העולם הדתי ואני מקווה שבקרוב דרך תכנית הטלוויזיה שהתחלתי אוכל להעביר את המסרים החשובים לי ומה עומד מאחורי החופש שאני משדרת. אני מצפה לזה מאד ולוקחת אחריות על המילים שלי.
בישראל יש סטיגמה שנשים שמתאמנות עם משקולות בחדרי כושר ואלו שמשתתפות בתחרויות פוגעות
בנשיות שלהם . מה דעתך בעניין ?
אני צוחקת עכשיו, לא תקבלו ממני תשובות קצרות ופשוטות בראיון הזה... ברצינות. אז כן - לשאלה על נשיות יש לי מה להגיד: או קיי, אז לכולנו יש מוח ימין ומוח שמאל, ואפרט יותר את מה כולל מוח ימין ומוח שמאל: נוצרנו מטבענו עם ניגודים פנימיים: יש בתוך כל אחד מאיתנו גם וגם, יין ויאנג, אנאליטיות ויצירתיות, רוחניות וקרקוע, אני חושבת שכולנו גם אתיאיסטים [מוח שמאל] וגם מאמינים [מוח ימין] וכן כמו כן חשוב לנו לקבל ולתת ביטוי לשני הצדדים. וכמו כן גם נשיות וגבריות. נראה שעם השנים תכונות מוח ימין [אינטואיציה, יצירתיות, רוחניות] נקשרו לאשיות ותכונות מוח שמאל [אנאליטיות, תכל'סיות, גבולות] מקושרת לגברים. אבל אי אפשר לברוח מזה שקיימים בכולנו שני התכונות, כן יש הנוטים יותר לצד אחד של המשוואה אבל טוב להתנסות מידי פעם ולתת ביטוי לצד השני שקיים בנו, אני חושבת שאדם שלם מקבל את שני הצדדים שלו וכן גם מותר להיות מאמין וגם אתיאיסט. הרי בסופו של דבר אנו בני אדם וכוללים עולם שלם בתוכנו... וכמובן המון פוטנציאל. חשוב נורא לתת לפוטנציאל שבנו ביטוי. גם לפי היהדות אנו יצירי אלוהים [המילה אלוהים היא רק פן שמציין כולל הכוחות כולם ויוצר, זו המילה עימה אלוהים יצר את המציאות, צלם אלוהים משמעותו שאנו יוצרים גם כן ויש בנו הכוחות כולם, המון פוטנציאל. חשוב לנו ליצור ולבטא, כמה טובה היא התחושה לאחר שאנו נותנים, לאחר שאנו יוצרים משהו? נועדנו ליצור ולבטא את עצמינו] רבי נחמן מברסלב אומר שתסכול הינו פוטנציאל לא מבוטא. ואם יש בנו צד נשי וצד גברי בל לנו להסתייג ממה שנארה לנו לא לסיווגינו המיני. למזלי אני קיבלתי מאריאל [האקס] את האישור הראשוני להרים משקולות ולהיות קצת יותר שרירית, הוא חשב שזה סקסי וזה נתן לי את החופש להתפתח לכיוון מאד בריא. לאט חשתי יותר חזקה וקל לי מאד לסחוב את עצמי אחרי אימון משקולות ובכלל. הגוף חש כל כך טוב כשהוא חזק ויותר מכל סם שקיים [אני ממליצה ממש בחום]. כן, לכל הבנות שם בחוץ שקוראות את זה - גיליתי שגם עם הגוף השרירי אפשר להיות קצת גברית ועדיין מאד אישה, שרירית ועדיין נסיכה, או אולי אפילו יותר. היום אני מסתכלת על התמונות מהתחרות, בלי השיפוט העצמי חסר הביטחון [שקיים אצל כולנו במידה מסוימת, זה מותר וחשוב לאבולוציה שתמיד נהיה קצת חסרי ביטחון כדי שנברר עם הסביבה אם אנו באיזון ונשרוד, אז זו נטייה טבעית לחפש פידבק סביבתי. כמובן באיזון והיום אנו קצת מידי אובססיבית אבל כן.. גם אני חסרת ביטחון לפחות פעם ביום! אז כן] אני מביטה בוידיאו וחושבת במבט על עצמי מבחוץ שאני נראית בכלל לא גברית אלא יותר כמו "נסיכה-לוחמת", שוב, ממש לא גברית אלא נסיכה מהסרטים...
גוף חזק עוזר גם בעוד מקומות [ואני לא צריכה לפרט] ועוד לא קיבלתי אף תגובה שלילית [בלשון המעטה] מגבר שחשב שאני לא אישה.חה חה. כן, הם דווקא חושבים שזה ממש סקסי.
כמי שהשתפה בפעם הראשונה בתחרות פיתוח גוף מה דעתך על התחרות שהתקיימה , הארגון, ורמת
השיפוט ?
עבדתי לפני כן בגופים ממשלתיים בארץ ובחו"ל, בשליחויות וכו עם הסוכנות היהודית ועוד וראיתי סוגי ארגון מכל הקצוות - מה שיש לי לומר על הארגון הוא שכמו כל ארגון אפשר להוסיף ויש לאן לצמוח וכו, אני מבינה שהתקציב לא ענק. עם כל זאת ייאמר לזכות הארגון: ממש חשתי חום, הרגשתי בבית, אהבה וחיבוק. כל המתאמנים שמחו לחלוק וראשי הארגון - אמנון והצוות שלו - נתנו לי לחוש מאד רצויה ודאגו לי. להשוות את זה לארגונים רבי יוקרה שבהם אתה רק עוד מספר על מדביקה - אני חושבת שעשיתם עבודה מצוינת ויישר כח ענק. אני גם רואה את הפולו - אפ [מיילים ושמירה על קשר אחרי התחרות] ויש המשך, זה לא "חתמת והלכת", את עכשיו חלק ממשפחה. אולי דווקא בגלל שזה ארגון לא ענק. אבל מכל מקום אני חושבת שאמנון ממש משקיע ואנחנו הספורטאים מרגישים את זה.
האם את חושבת להמשיך ולהשתתף בתחרויות בארץ או אפילו בחו"ל ?
דבר ראשון שאני רוצה לציין הוא שחשוב לי מאד לשמור על אורח חיים בריא ולייצב את עצמי קודם. בעולם תחרויות הספורט יש נטייה גבוהה להיפצע ומאד פופולארי שספורטאי מתאמן חזק מידי או נכנס בפול גז ויוצר פציעת גוף שנשארת לתמיד. חשוב לי ללמוד במיוחד על איך לאכול נכון [כאישה זה חשוב מאד גם עם האיזון והמחזור וכו, קראתי מחקר פה בארה"ב שחוסר מחזור לכמה חודשים גורר איבוד במסת עצם שאי אפשר לתקן גם בתוספי סידן אחר כך] חשוב לי מאד לשמור על הגוף שלא רק ייראה יפה אלא יחזיק אותי לחיים טובים ולמצב רוח טוב [ולא להרעיב את עצמי או להאביס את עצמי..]. חזרה לשאלה: כן, אני מתכננת להשתתף ולייצג את ישראל בתחרות מיס פיטנס יוניברס הקרובה אני רואה את עצמי בתור מתמודדת ראויה עוד יותר משהייתי כשבאתי לתחרות הזו, אני אייצג בהחלט ואני מאד מאד מתרגשת. אינני יודעת אם אשאר בעולם התחרויות כל חיי אבל ברור לי שאני בתוך המשפחה, גם אם אינני מתחרה אני אמשיך לייצג ולקחת חלק בחינוך וכו. בשמחה ורצון לקדם את העולם.
האם את חושבת שיש לך עוד מה ללמוד ולהתקדם בענף ולמה את שואפת ?
אופס, נראה לי שעניתי על זה כבר בשאלה הקודמת. אחזור: חשוב לי להיות בריאה ואני שואפת להכניס את התואר שרכשתי והחומר לתוכן החינוכי שאני מעבירה ואמשיך להעביר כדי לעזור לאנשים אחרים להגיע לתוצאות שלי ויותר.
מה דעתך על הגברים שהשתתפו בתחרות בפרט והשרירנים בכלל בישראל ?
מה דעתי עם האופי שלהם או הבריאות...? אני צוחקת. חצי רצינית. האמת שהגברים שפגשתי בתחרות היו ממש מתוקים. כולם באמת. וכמו שגברים תמיד [או "הצד של המוח ה"גברי" יותר] יש להם נטייה לנסות להיות הכי וקיצוני. זה הטבע אולי שחשוב להבין. פשוט אני יודעת מהשיחות שחלקם לוקחים תוספים לא ביראים כל כך ואינני מזדהה עם זה לגמרי, אני לא שופטת לשלילה כי ברור לי ששינוי המראה הינו דבר מאד משמעותי ויכול לשנות את כל העולם הפנימי של מי שזה ממש חשוב לו או שחש בצורך או חוסר מסוים ואינני יודעת את ההיסטוריה של כל אחד - בכלל חשוב לי לא לשפוט אף אחד כי באמת על כל אחד עברה מציאות שונה שעיצבה אותו למה שהוא היום. גם מרעה בריא לפי המחקר פה בארה"ב משפיע ישירות על רמת ההכנסה ופותח אפשרויות [ולי גם עוד יותר חשוב המראה כמחנכת יש למראה השפעה עצומה]. אז כן, סטרואידים אולי לא משהו כל כך טוב, אבל מה אגיד? הם יותר טובים מדברים אחרים אני בטוחה וכמו שלי יש דרך ייחודית לי אני לא אפסול דרך של אחר. אבל בכנות כשאני מחנכת לליחיות יותר טוב ובריא יותר אני חייבת לציין שיש לפעמים חוסר באיזון בצורה מסוכנת, ואתן דוגמה בולטת: דיברתי עם אחד מהגברים לאחר התחרות... הוא אמר לי "מותק, רק בשביל הטוסיק המקסים שלך אני רוצה שנתחתן עכשיו" צחקתי והתחלנו לדבר. גיליתי שהכושר שלו כולל אך ורק הרמת משקולות אינטנסיבית... כאשר עובדים רק על מסת שריר השרירים גדלים וגדלים וזה יותר לחץ על הלב, אדם כזה, אם אינו פועל סוג של פעילות אירובית [ריצה, כדורסל וכו], במהירה ייצור מצב של לחץ רציני וימות סביר להניח מהתקף לב. הבחור היה חתיך רציני אבל... בעל שמת צעיר זה לא הדבר הכי מושך לבחורות [כן גברים יקרים. אנחנו הבנות, לפי פרופסור סטיבן פינקר, שמלמד פסיכולוגיה אבולוציונית פה באוניברסיטת הרוורד, אנחנו נמשכות יותר ליציבות: אם כלכלית ואם נפשית. מוות בגיל צעיר אינו דבר מושך חמודים שלי, קחו לתשומת ליבכם].
האם את שמחה לייצג את איגוד נאב"א ישראל ומעוניינת לייצג גם את האיגוד בתחרות בינלאומית ?
כן, כן כן. בשמחה בגאווה ובכבוד. איזו זכות. תודה.
ברצוני להודות לך שלהבית על הראיון והתשובות שנתת ואני מאחל לך הצלחה בהמשך דרכך, ומקווה שנשים נוספות ייקחו ממך דוגמה ויתאמנו וישתתפו בתחרויות פיתוח ועיצוב הגוף בארץ ובחו"ל.
אנו באיגוד נאב"א פועלים ועושים כמיטב יכולתנו לייעץ, לתמוך ולקדם מתחרים בפרט ואת ענף פיתוח הגוף בכלל, ומזמנים כל אחד \ת ליצור איתנו קשר באמצעות האתר הרשמי של האיגוד וגם בפייסבוק !
לציין שהראיון התקיים כחודשיים אחרי התחרות כלומר בחודש אוקטובר, ונערך במשך שעתיים !
ממני אמנון גאון – יו"ר איגוד נאב"א ישראל.
